קאוצ'ינג
שני יהודה-מכון הכח הפנימי
קרה לכם פעם שהייתם במצב שמאוד רציתם להפסיק התנהגות מסוימת (זה יכול להיות עישון, כעס או כל הרגל מזיק אחר)… או שהייתם במצב שבו רציתם להפסיק קשר עם אדם מסוים שלא עושה לכם טוב (קשר זוגי, חברה "טובה"…).
שאלתם את עצמכם פעם, אם כל כך לא טוב לנו עם אדם מסוים למה קשה לנו להשתחרר ממנו? אם ההרגל מסוים מזיק לנו או נוגד את הערכים שלנו מדוע אנחנו ממשיכים איתו? (סביר להניח שלכל אחד מאיתנו ישנו לפחות הרגל אחד שהיה מעוניין לשנות לטובת עצמו או לטובת הסביבה…)
אז… למה זה ניראה כל כך קשה להשתנות?
כל שינוי וכל התקדמות כרוכה ביציאה מאזור שניקרא באימון אישי – "אזור נוחות".
אזור נוחות זה אותו אזור מוכר ואהוב, זה מקום שהאדם רגיל אליו, לא תמיד לאדם טוב שם אבל מאוד נוח לו להמשיך להיות שם כי הוא פשוט התרגל!
אכן, כוח ההרגל הוא כוח מאוד חזק באדם!
זו הסיבה למשל שרוב המעשנים מודעים שהם עושים פעולה שאינה טובה להם ולסביבה אבל כרגע יותר נוח להם להמשיך לעשן, למרות שאולי ממש לא טוב להם עם זה.
אז מה טוב בכוח ההרגל?
הכוח הזה מאפשר לנו לחזור על פעולות שביצענו באופן אוטומטי, אנחנו לא צרכים להתחיל בתהליך למידה בכל פעם מחדש, אנחנו מתרגלים לברך, לאכול, לשתות, לישון, לנהוג, לקרוא ספר, לחצות כביש… אנחנו לא צרכים ללמוד זאת כל פעם בעת ביצוע הפעולה.
זה החלק הטוב.
לפעמים ההרגל נעשה כל כך חזק באדם עד שהאדם מרגיש שההרגל הזה הוא חלק ממנו או שההרגל זה הוא בעצמו.
למשל אדם שהתרגל לכעוס עלול להגדיר את עצמו ככעסן.
אומרים חז"ל על אדם שעשה עבירה וחזר עליה, בפעם הבאה כשירצה לעשות אותה זה יראה לו כדבר מותר. יש הרגלים שאדם מסגל לעצמו די מהר.
לפני עשרות שנים נסע יהודי ברכבת ברוסיה, במהלך נסיעתו, ניגש אליו לפתע גוי והכריח אותו לאכול חתיכת בשר טרף.
היהודי כמובן סרב, אך הגוי הוציא סכין מכיסו והצמיד אותה לצווארו של היהודי.
היהודי ידע שיש מצוות שהן בגדר של יהרג ואל יעבור, אבל המצווה הזו היא לא אחת מהן ולכן נגס בבשר הטרף, כיוון שהגוי המשיך לאיים, לקח ביס נוסף…
בשלב זה הגוי כבר הפסיק לאיים עליו והוריד את הסכין מצווארו.
היהודי פנה אליו ואמר לו: אתה יכול אולי להחזיר את הסכין לצוואר שלי?! אני רוצה עוד ביס…
שינוי מצריך מהאדם לצאת מהאזור הנוח ולעבור לאזור "שאינו נוח זמנית", כל שינוי הרגלים כרוך במעבר הזה.
אפילו אם נבקש מאדם חסר אמצעים לעבור מהצריף הדל בו הוא גר אל בית נוח ונעים יהיה לו קושי מסויים לבצע את המעבר, יתכן שהוא יגיד לנו שבצריף היה לו הרבה יותר נוח, יקח לו זמן מסויים להסתגל למצב הקיים אפילו שהוא נעים וטוב הרבה יותר.
לאחר תקופת ההסתגלות שתהייה כרוכה בחוסר נוחות זמנית הוא יתחיל ליהנות מהבית החדש והנעים.
מכיוון שהאדם נרתע ממקום שאינו נוח ואינו מוכר הוא יכול לדחות את שינוי ההרגלים בטענה שהוא: לא רוצה לסבול!
כולנו מכירים את בת היענה שטומנת את ראשה בחול בשעת סכנה. האם הפעולה הזאת באמת מצילה אותה מהסכנות הצפויות לה?
אם נתבונן ניראה שהפעולה הזאת יוצרת אצל בת היענה איזה סוג של "שקט תעשייתי" היא בסך הכל מפחיתה את המודעות שלה לסכנה, אבל הסכנה ממש לא נעלמת מהשטח אם טומנים את הראש בחול!
ההפך זה רק מסכן אותה יותר.
ישנם מצבים שבהם צריך לנקוט בתגובה גם אם היא כרוכה בקצת קושי ומאמץ, וזה מוביל אותנו לתובנה הבאה:
"מי שאינו מוכן לסבול מעט
סובל הרבה יותר"
נניח שאדם צריך לעשות סתימה קטנה בשן והוא לא רוצה לסבול מעט עכשיו, הוא גם טוען שהוא לא מרגיש בכלל כאב בשן. נניח שהוא מחליט להתעלם מהמצב… כולנו מבינים מה עלול לקרות לשן במצב של הזנחה… החור ילך ויגדל.
לבסוף כשהכאב באמת יורגש הסבל יהיה גדול פי כמה. אז עדיף לפעמים לסבול מעט עכשיו, מאשר לסבול בהמשך הרבה יותר!
אגב, הכלל הזה נכון גם בחיי משפחה, בזוגיות, בעבודה… אנשים שמרימים ידיים מהר, לא רוצים לסבול! רוצים להשתחרר… סובלים הרבה יותר!
טיפ קטן!
הגיע הזמן לקבל החלטה אמיצה, לצאת מאזור הנוחות ולסגל הרגלים טובים שיעשו אתכם מאושרים!
צרי קשר
ניתן ליצור קשר בטלפון 052-56454656
או להשאיר הודעה ונחזור בהקדם.